לאחר חמש מערכות בחירות בשלוש השנים האחרונות הושגה בקלפי הכרעה ברורה. גוש הימין בישראל השיג 64 מנדטים ולראשונה נראה שההרכב ההומוגני, הקואליציוני בכנסת והממשלה הנכנסת אשר הציבה כזכור בראש סדרי העדיפויות רפורמות משמעותיות במערכת המשפט, הכלכלה ובטחון הפנים, יאפשר את הוצאתן לפועל. למשרת שר האוצר הבא של ישראל מועמדים שר הכלכלה לשעבר חבר הכנסת אלי כהן מהליכוד, יו״ר הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ וחבר כנסת בכיר נוסף מהליכוד ניר ברקת. לא סוד שראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו מעדיף לשמור את תיק האוצר בידי הליכוד ובתמורה לתת תיק כלכלי מורחב ליו״ר הציונות הדתית, אך לא מן הנמנע כי התעקשותו של האחרון תקשה עליו לעשות כן. שאלה נוספת וחשובה שעולה היא מי יכהן כיור ועדת הכספים של הכנסת, תפקיד אותו מנהלים לרוב חברי הכנסת של יהדות התורה. המועמד המרכזי מטעם המפלגה הוא מי שכיהן זמן רב בתפקיד הרב ח"כ משה גפני.
אחת הרפורמות שהחלה עוד בשלהי כהונת הממשלה הנוכחית(עדיין) היא הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל.
באוגוסט האחרון התקבלה בממשלה החלטה להקים את הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי.
בין מטרותיה העיקריות של הוועדה (מתוך החלטת הממשלה ה 36 שהתקבלה כאמור ב 1.8.21):
הוועדה תגבש המלצות בעניין מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי ותמליץ לשם כך על תיקוני חקיקה ליישום מבנה זה.
לצורך כך, תבחן הוועדה בראייה כוללת את מבנה רשויות הפיקוח הפיננסי בישראל, את חלוקת הסמכויות בין המפקחיםהפיננסיים ואת האיזון הנדרש ביניהן. במסגרת זאת:
א.הוועדה תמפה ותנתח את היתרונות והמגרעות במבנה הפיקוח הפיננסי הנהוג בישראל, וזאת בין היתר לאור השינוייםוההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בתחום השירותים והמוצרים הפיננסיים;
ב. וועדה תערוך השוואה בין-לאומית של מבני פיקוח פיננסי הנהוגים בעולם וכן תנתח את היתרונות והמגרעות בכל אחדמהמודלים הנהוגים בעולם על תיקוני חקיקה ליישום מבנה זה. לצורך כך, תבחן הוועדה בראייה כוללת את מבנה רשויותהפיקוח הפיננסי בישראל, את חלוקת הסמכויות בין המפקחים הפיננסיים ואת האיזון הנדרש ביניהן. במסגרת זאת:
א.הוועדה תמפה ותנתח את היתרונות והמגרעות במבנה הפיקוח הפיננסי הנהוג בישראל, וזאת בין היתר לאור השינוייםוההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בתחום השירותים והמוצרים הפיננסיים;
ב. הוועדה תערוך השוואה בין-לאומית של מבני פיקוח פיננסי הנהוגים בעולם וכן תנתח את היתרונות והמגרעות בכל אחדמהמודלים הנהוגים בעולם
לצורך גיבוש המלצתה בעניין מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי בישראל, הוועדה תשקול, בין היתר, שיקולים הנוגעים לנושאיםהבאים:
א. שמירה על יציבות המערכת הפיננסית;
ב. קידום התחרות במערכת הפיננסית;
ג. שמירה מיטבית על עניינם של הלקוחות;
ד. עידוד חדשנות ופיתוח שירותים ומוצרים פיננסיים;
ה. איזון בין מטרות הפיקוח הפיננסי;
ו. קידום רגולציה יעילה ועקבית, מניעת ארביטראז' רגולטורי והפחתת הנטל הרגולטורי;
ז. יישום משטר אפקטיבי בתחומי איסור הלבנת הון ומימון טרור.
ציבור סוכני הביטוח מעצם היותם מרושיינים עומדים תחת נטל רגולטורי כבד מכמה רשויות במקביל :
רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הרשות לניירות ערך, רשות התחרות, הרשות להלבנת הון ורשות הפרטיות. עם פרסום החלטת הממשלה התכנסה וועדה מקצועית בלשכה בראשותו של נשיא הלשכה ס"וב שלמה אייזיק והיועץ המקצועי עו״ד יניב מאיר יחד עם י"ור הועדה הפנסיונית ס"וב אלון דור והחתום מטה והחליטה על העברת המלצותיה בנייר עמדה מסודר לבחינת הוועדה הממשלתית.
נוסף על כן אג׳נדת הלשכה בנושאים אלו הועברה ליושבי ראש המפלגות בזמן קמפיין הבחירות וכעת, תבקש הלשכה להשפיע בעיצוב מדיניות הממשלה החדשה להורדה ושיפור הרגולציה בתחום.