במהלך שלושים השנה האחרונות שב והבהיר בית המשפט העליון את חשיבותו של הגילוי הנאות וחובת הגילוי המוגברת המוטלת על כתפי המבטח בעת ההתקשרות, כאשר הצעת הביטוח מונחת בפני המבוטח.
פסיקות חוזרות ונשנות קבעו כי יש לבצע גילוי מלא וברור של כלל ההחרגות ותניות הפטור טרם ההתקשרות ולא עלולה להשלל זכותו של המבטח להשען על חריגים אלו.
אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון החליט לצקת יסודות להלכה זו ובשנת 2001, במסגרת חוזר 2001/9 "גילוי נאות למבוטח בעת ההצטרפות לפוליסות ביטוח בריאות", נקבעו כללים ברורים בדבר אופי הגילוי הנאות שעל חברות הביטוח לבצע בפתח הפוליסה.
בין השאר נקבע נוסח אחיד לטופס הגילוי הנאות ובמסגרתו הוטלה החובה לציין במפורש מהם סעיפי ההחרגות לפוליסה. לצד זאת נדרש המבטח לגלות בנוסח קצר וברור מהם הכיסויים הנכללים בפוליסה, מהם התנאים לחידוש, תנאי הפרמיה ותנאי הביטול.
המאסדר הבהיר כי "הבהרת פרטי העסקה הביטוחית תתרום להוגנות העסקה, שכלול השוק ויכולתו של המבוטח לבחור את הפוליסה המתאימה לצרכיו".
ואולם, למרות חובה זו ולמרות פסיקה מפורשות ולפיה אי הצגת ההחרגות והסייגים באופן ברור בעת ההתקשרות, עדיין פושה רעה חולה זו בקרבנו.
כלי מעניין לתיקון השוק בעניין זה נמצא בתובענה הייצוגית. כאשר מעל חברות הביטוח עומד חרבו של תיקון כולל ולא רק טיעון פרטי של מבוטחים בודדים, ניתן להביא שינוי אמיתי.
במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגשנו לאחרונה כנגד חברת ביטוח עלה עניינה של מבוטחת בביטוח אובדן כושר עבודה אשר תביעתה לקבלת תגמולי ביטוח נדחתה עקב החרגה לשמירת הריון.
בחינת הפוליסה העלתה כי אכן קיימת החרגה מפורשת כזו בפוליסה, אולם אין לה כל זכר בטופס הגילוי הנאות. לאור זה ביקשנו לטעון כי חברת הביטוח אינה רשאית להסתמך על החרגה זו ותבענו להכיר בכלל המבוטחות שנדחו עקב כך כזכאיות לתגמולי הביטוח.
עוד טרם הגשת תגובה מטעמה הסכימה חברת הביטוח להתפשר תוך שהיא משיבה לכלל המבוטחות שנדחו בנימוק זה לאורך השנים אחוזים ניכרים מתגמולי הביטוח וזאת רק מכח ההפרה של חובת הגילוי הנאות במסגרת הדף המקדים.
מקרה נוסף של שימוש בטיעון זה במסגרת תובענה ייצוגית כנגד חברות הביטוח נעשה במסגרת תצ (ת"א) 55012-05-14 דוידי נ' דקלה בו נקבע כי אי גילוי נאות לעניין סייג אשפוז במסגרת טופס הגילוי הנאות מצדיק אישור התובענה כייצוגית וקושר קשר סיבתי בין הנזק להפרה.
הנה כי-כן, לפנינו כלי ממשי לשינוי מציאות אשר בתי המשפט מבינים את חשיבותו לתועלת הציבור.