רצף פיצויים וחזרה מרצף פיצויים

רצף פיצויים וחזרה מרצף פיצויים

צביקה משבנק

כללי

סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודת מס הכנסה (להלן – "הפקודה") מאפשר מסלול של דחיית מס לגבי מענקי פרישה ששולמו לעובד במועד הפרישה ו/או שנצברו לזכותו בקופת פיצויים ושנהוג לכנותו רצף פיצויים.

 

במהותו רצף פיצויים הנו מסלול הוני וזאת בשונה מרצף קצבה שהנו מסלול קצבתי. בסיומו של המסלול הפיצויים יימשכו בדרך הונית חד-פעמית לעומת בדרך של קצבה חודשית כשמדובר ברצף קצבה

 

רצף פיצויים שקול לדחיית מס ודחיית מס שקולה לתכנון מס מכיוון שדחיית אירוע המס למועד עתידי יכולה להביא את אירוע המס לתקופה "נוחה" יותר להתחשבנות מול רשויות המס.

רצף פיצויים הנו מסלול גמיש ביותר הן ביחס לסוגי הכספים שניתן להחילו בגינם והן בשל העובדה שניתן לבטלו בתנאים מסוימים. בשל הגמישות הרבה ובשל העובדה שפורשים רבים לא יודעים מה יהיו צעדיהם לאחר הפרישה יש לשקול מסלול זה בחיוב ולהציעו בכל ייעוץ מס שניתן בפרישה מעבודה ובעיקר לפורשים צעירים שמחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה.

 

התנאים לרצף פיצויים

  1. הודעה – במועד הפרישה על העובד להודיע לרשות המסים כי הוא בוחר שלא לקבל מקופת הפיצויים את הפיצויים שנצברו לזכותו ואם הפיצויים שולמו לו על-ידי מעסיקו עליו להפקידם מיד עם פרישתו בקופת פיצויים כלשהיא. הודעה ובקשה כאמור יש להגיש באמצעות טופס 161א ולמלא את סעיף 5.1 בהתאם.
  2. מעסיק חדש – בתוך שנה ממועד הפרישה על העובד להתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש המפקיד עבורו פיצויים בקופת פיצויים. יובהר כי אין כל מניעה שהמעסיק החדש יפקיד פיצויים בכל קופת פיצויים אחרת ולאו דווקא בקופת הפיצויים שהיתה לעובד אצל המעסיק הקודם וכי ניתן לראות בכך כאילו מולאו תנאי הסעיף בהקשר זה.
  3. פטור ממס – רצף פיצויים מותנה בהימנעות מוחלטת מקבלת פיצויים פטורים ממס וזאת בניגוד לרצף קצבה שם לא קיימת התניה כאמור.

 

על מה?

רצף פיצויים ניתן להחיל גם על פיצויים הוניים (קוד 4) וגם על פיצויים קצבתיים (קוד 6). במקרים רבים המעסיק משלם לעובד גם מענקי פרישה נוספים לרבות השלמת פיצויים (קוד 1). יובהר כי ניתן לבקש רצף פיצויים גם על מענקי פרישה והשלמת פיצויים שהעובד מקבל מהמעסיק במועד הפרישה ואפילו אם כבר קיבל אותם לידיו.

בנסיבות אלה על העובד לפנות באופן מידי למחלקת קופות הגמל של רשות המסים ולקבל אישור לרצף פיצויים. האישור קובע כי בתוך 30 ימים על העובד להפקיד את מענקי הפרישה שקיבל בקופת פיצויים המתנהלת על-שמו וכי עליו להציג אישור על מלוא ההפקדה שבוצעה.

ככל שנוכה מס במקור ממענקי הפרישה שקיבל העובד המעסיק יוכל לזכות את העובד בהתאם שהרי האישור לרצף פיצויים מעניק למעסיק פטור מניכוי מס במקור מכספים אלה.

 

רצף פיצויים => רצף קצבה

כפי שהוסבר רצף פיצויים הנו מסלול הוני ולא קצבתי ולכן ככל שהתבקש רצף פיצויים לגבי פיצויים קצבתיים המשמעות הנה שכספים אלה לא יוכלו לשמש לקצבה אלא לפדיון הוני חד-פעמי בלבד (בכל הקשור להיבטי המס כמובן).

אני מודע לעובדה שניתן לבקש (בנסיבות מאוד מסוימות) להמיר רצף פיצויים שהתבקש בעבר על פיצויים קצבתיים לרצף קצבה ובקשות כאמור ניתן להפנות למחלקת קופות הגמל של רשות המסים. אולם בשום מקרה אין לפעול תחת הנחה שהדבר אפשרי ומשכך יש לשקול היטב מהו מסלול הרצף הנכון והמתאים ביותר ללקוח כבר במועד הפרישה ולבחרו בהתאם.

 

התקרה לרצף פיצויים

עד שנת 2008 לא נקבעה בחוק תקרה לרצף פיצויים ומשכך העובד יכל לבקש רצף פיצויים לגבי כל סכום מענק פרישה שקיבל במועד הפרישה וללא כל תקרה שהיא.

בשל כך המסלול של רצף פיצויים נוצל היטב על-ידי מנהלים ועובדים בכירים במשק בעלי שכר גבוה שקיבלו במועד הפרישה מענקי פרישה גבוהים מאוד ("מצנחי זהב").

בדרך כלל סכומים אלה שולמו לאחר תקופות עבודה קצרות יחסית שאינן מאפשרות פריסה קדימה לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה או דחיית אירוע המס לשנה העוקבת (שהרי נדרשות לפחות 6 שנות עבודה כדי ליהנות מ- 2 שנות פריסה ומהזכות לדחות את תחילת הפריסה לשנה העוקבת).

באמצעות מסלול של רצף פיצויים ניתן היה לדחות את אירוע המס לשנים "נוחות" יותר להתחשבנות ואפילו להשיג פריסה מסוימת שיש בה כדי להפחית את שיעור המס הממוצע וכשמדובר בסכומים משמעותיים כל הפחתה של אחוז אחד בשיעור המס הנה משמעותית ביותר.

רשות המסים לא אהבה את העובדה שהמסלול הראוי שנועד במקור לעודד עובדים לחסוך פיצויים למועד הפרישה ממעגל העבודה מנוצל על-ידי מנהלים ועובדים בכירים במטרה להפחית מס על מענקי פרישה גבוהים מאוד המשולמים להם לאחר תקופות עבודה קצרות יחסית.

בשל כך בשנת 2009 פורסם תיקון 173 לפקודה ונקבעה בו לראשונה תקרה לרצף פיצויים. התקרה נקבעה לסכום הדרוש לכיסוי התחייבות המעסיק לפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים ובתוספת סכום השווה ל- 4 פעמים השכר הממוצע במשק (41,093 ₪) לכל שנת עבודה וללא קשר למשכורת האחרונה. ניתן לראות שהתקרה הקיימת היום עדיין משמעותית אך כמובן שאין בה כדי לחסוך מס בגין אותם "מצנחי זהב" שהוזכרו לעיל.

כל חריגה מסכום התקרה חייבת במס כבר במועד הפרישה והעובד לא זכאי לפרוס אותה לפי הוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה. החריגה נחשבת להכנסה ממענק פרישה חייב במס והיא מחויבת במס בהתאם לשיעור המס החל על העובד בשנת הפרישה.

 

שילוב רצפים

אין כל מניעה לבקש רצף פיצויים ורצף קצבה על פיצויים שונים שנצברו אצל אותו מעסיק בשל אותה תקופת עבודה ושילוב כאמור אף מקובל ביותר. רצף פיצויים הנו מסלול הוני ורצף קצבה הנו מסלול קצבתי והתחשבנות על פיצויים שהתבקש לגביהם רצף פיצויים אינה קשורה כלל להתחשבנות על פיצויים שהתבקש לגביהם רצף קצבה ושאמורים להשתלם כקצבה חודשית.

 

פטור מניכוי מס במקור

סעיף 9(7א)(א)(5) לפקודה קובע כי לא תחול חובת ניכוי מס במקור ממענקי פרישה ששולמו לעובד או מפיצויים שנצברו בקופת פיצויים ככל שהוחל עליהם רצף פיצויים אפילו שחלקם חייב במס.

אישור לפטור מניכוי מס במקור ניתן על-ידי מחלקת קופות הגמל של רשות המסים ובשנים האחרונות גם על-ידי חלק מפקידי השומה (לגבי פיצויים שנצברו בקופות פיצויים בלבד).

במקרים בהם נעשית העברת עובדים כוללת בין מעסיקים תוך שמירה על רצף פיצויים האישור ניתן על-ידי רכז החוליה בפקיד השומה בו מתנהל תיק המעסיק המעביר.

 

משיכת חלק מהפיצויים

סעיף 9(7א)(א)(4)(ג) לפקודה קובע כי במקרה והעובד ביקש רצף פיצויים אך יחד עם זאת החליט לקבל במועד הפרישה חלק מהפיצויים להם הוא זכאי ואין זה משנה אם משך אותם מקופת הפיצויים או שהפיצויים שולמו לו על-ידי מעסיקו יחולו הוראות אלה:

  1. כל כללי רצף הפיצויים שתוארו לעיל ימשיכו לחול על הפיצויים שנותרו בקופת הפיצויים.
  2. הסכום שנמשך על-ידי העובד מקופת הפיצויים או הסכום ששולם על-ידי המעסיק ושלא הופקד על-ידי העובד בקופת פיצויים יחויב במס ולא תהא בגינו זכאות לפטור ממס לפי סעיף 9(7א) או לפריסה לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה. הסיבה לכך הנה שהעובד יוכל ליהנות מפטור ממס ומפריסה בשל אותה תקופת עבודה לכשיפרוש מהמעסיק האחרון שברצף פיצויים.

 

אי עמידה בתנאי הרצף

  1. במקרים מסוימים העובד לא מוצא מעסיק חדש בתוך שנה ממועד הפרישה ולפיכך אינו מקיים את התנאי המהותי והחשוב ביותר לרצף פיצויים. אמנם בשנים עברו הונהגה במחלקת קופות הגמל של רשות המסים מדיניות מקילה ביחס לכך ואף ניתנו הארכות תקופה מעבר לשנה הקבועה בחוק אולם ככל הידוע לי מדיניות זו אינה קיימת יותר.
  2. בנסיבות אלה יש לראות את העובד כאילו פרש מהמעסיק הקודם ומשכך על העובד חלה החובה לפנות לפקיד השומה ולהודיע על כך. אי הודעה עלולה "לסבך" את העובד במועד עתידי בו יבקש למשוך את הפיצויים שהוחל לגביהם רצף פיצויים ורשות המסים רשאית אף לקבוע הסדרי מס שונים ביחס לכך לרבות חיוב בהפרשי הצמדה וריבית על המס המתחייב משנת הפרישה ועד לשנת המשיכה.
  3. יודגש כי העובד לא יכול להשיג כל יתרון מיסוי בשל העובדה שביקש רצף פיצויים ולא עמד בתנאיו וכי מצבו לא יוטב בשום צורה שהיא ביחס לעובד אחר שפרש באותו מועד ולא בחר ברצף פיצויים.
  4. כל תקופות העבודה של העובד אצל המעסיקים שלגביהם ביקש העובד רצף פיצויים (למעט תקופות של הפסקות עבודה בין מעסיק למעסיק ככל שהיו כאלה) תחשבנה לתקופת עבודה אחת ויראו את העובד כאילו עבד כל אותן שנים אצל המעסיק הקודם.
  5. כל הסכומים כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו בקופת הפיצויים בין אם מקורם בהפקדות המעסיק או מעסיקים ובין אם בפיצויים שקיבל העובד והופקדו על-ידו בקופת הפיצויים יצורפו ויראו כמענק פרישה ששולם על-ידי המעסיק הקודם.
  6. לצורך חישוב הפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה יובאו בחשבון מחד כל סכומי הפיצויים שנצברו בקופת הפיצויים ומאידך כל תקופות העבודה שצורפו כאמור לעיל.
  7. הפטור ממס לכל שנת עבודה יהא בהתאם למשכורתו האחרונה של העובד אצל המעסיק הקודם ותקרת הפטור ממס לפי סעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה תהא תקרת הפטור ממס כפי שהיתה במועד פרישתו של העובד מהמעסיק הקודם.
  8. לעניין קביעת מספר שנות הפריסה קדימה של חלק הפיצויים החייב במס לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה ייחשב מלוא הוותק שברצף פיצויים לתקופת עבודה אחת והחישוב יעשה בהתאם (על כל 4 שנות עבודה שברצף פיצויים מגיעה שנת פריסה אחת כאשר מספר שנות הפריסה הכולל לא יעלה על 6 שנים). ככל שהעובד פרש מהמעסיק הקודם ברבעון האחרון של שנת המס הוא רשאי לבקש לדחות את תחילת הפריסה לשנה העוקבת גם כן.

 

החיוב והפטור ממס לאחר רצף פיצויים

  1. כל תקופות העבודה של העובד אצל המעסיקים שלגביהם ביקש העובד רצף פיצויים (למעט תקופות של הפסקות עבודה בין מעסיק למעסיק ככל שהיו כאלה) תחשבנה לתקופת עבודה אחת ויראו את העובד כאילו עבד כל אותן שנים אצל המעסיק האחרון ממנו פורש כעת.
  2. כל הסכומים כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו בקופת הפיצויים בין אם מקורם בהפקדות המעסיק או מעסיקים ובין אם בפיצויים שקיבל העובד והופקדו על-ידו בקופת הפיצויים יצורפו ויראו כמענק פרישה ששולם על-ידי המעסיק האחרון ממנו פורש כעת.
  3. לצורך חישוב הפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה יובאו בחשבון מחד כל סכומי הפיצויים שנצברו בקופת הפיצויים ומאידך כל תקופות העבודה שצורפו כאמור לעיל.
  4. הפטור ממס לכל שנת עבודה יהא בהתאם למשכורתו האחרונה של העובד אצל המעסיק האחרון ממנו פורש כעת ותקרת הפטור ממס לפי סעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה תהא תקרת הפטור ממס כפי שהיא במועד פרישתו של העובד מהמעסיק האחרון ממנו פורש כעת.
  5. לעניין קביעת מספר שנות הפריסה קדימה של חלק הפיצויים החייב במס לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה ייחשב מלוא הוותק שברצף פיצויים לתקופת עבודה אחת והחישוב יעשה בהתאם (על כל 4 שנות עבודה שברצף פיצויים מגיעה שנת פריסה אחת כאשר מספר שנות הפריסה הכולל לא יעלה על 6 שנים). ככל שהעובד פרש מהמעסיק האחרון ברבעון האחרון של שנת המס הוא רשאי לבקש לדחות את תחילת הפריסה לשנה העוקבת גם כן.

 

פטירת העובד במהלך רצף פיצויים

כפי שהוסבר ברצף פיצויים יש לראות את העובד כאילו פרש מהמעסיק האחרון שברצף פיצויים. משכך במקרה והפרישה מהמעסיק האחרון נעשית חלילה מחמת פטירה יחולו כל הוראות החוק המתייחסות למענק עקב מוות לרבות הזכאות לפטור ממס בגובה פעמיים המשכורת האחרונה עד לתקרה של 24,770 ₪ לכל שנת עבודה שברצף פיצויים. במקרים מסוימים מדובר בפטור ממס גבוה מאוד בנסיבות מצערות אלה. לגבי חלק המענק עקב מוות שאינו פטור ממס לפי הוראות אלה יחולו כל הוראות החוק המתייחסות למענק עקב מוות חייב במס.

 

חזרה מרצף פיצויים

סעיף 9(7א)(א)(4)(ד) לפקודה קובע כי עובד שבחר ברצף פיצויים רשאי לחזור בו מבחירתו זו. בקשה כאמור נהוג לכנותה חזרה מרצף פיצויים. יובהר כי חזרה מרצף פיצויים הנה מצב בו העובד מקיים את כל תנאי רצף הפיצויים הקבועים בחוק ושהוזכרו קודם אך בוחר לבטלו.

בניגוד לחזרה מרצף קצבה שם העובד יכול לחזור בו מבחירתו זו בכל עת (ובלבד שטרם החל לקבל קצבה מהפיצויים שיועדו לקצבה) בחזרה מרצף פיצויים העובד רשאי לחזור בו מבחירתו בתוך שנתיים בלבד ממועד פרישתו מהמעסיק הקודם ומשחזר בו כאמור יחולו הוראות אלה:

  1. כל הפיצויים שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים עד למועד פרישתו האחרונה מהמעסיק הקודם בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו עד למועד בו הודיע על רצונו לחזור בו מבחירתו (לא כולל פיצויים שהופקדו בקופת הפיצויים על-ידי המעסיק הנוכחי ממנו טרם פרש והרווחים עליהם) יראו כולם כמענק פרישה שהתקבל לידי העובד.
  2. לצורך חישוב הפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה יובאו בחשבון מחד כל סכומי הפיצויים שנצברו בקופת הפיצויים ומאידך יחשבו כל השנים שעבד אצל מעסיקו הקודם או אצל כל מעסיקיו הקודמים שלגביהם ביקש רצף פיצויים כאשר אין לכלול במניין זה תקופות בהן נעשתה הפסקת עבודה בין מעסיקים (ככל שהיו כאלה) ואת תקופת העבודה אצל המעסיק הנוכחי ממנו טרם פרש.
  3. הפטור ממס לכל שנת עבודה יהא בהתאם למשכורתו האחרונה של העובד אצל המעסיק הקודם כשהיא צמודה למדד ממועד הפרישה מהמעסיק הקודם ועד למועד שבו חזר בו מבחירתו ותקרת הפטור ממס לפי סעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה תהא תקרת הפטור ממס כפי שהיא במועד החזרה.
  4. במקרה שעובד בחר ברצף פיצויים ולא חזר בו מבחירתו אבל מחליט בשלב מסוים כלשהו למשוך חלק מהפיצויים שנצברו לזכותו או אם החליט לחזור בו מבחירתו לאחר תקופה העולה על שנתיים ממועד פרישתו מהמעסיק הקודם ובטרם פרש מהמעסיק הנוכחי אצלו הוא עדיין מועסק יש לראות את כל הפיצויים שימשוך כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים כסכום החייב במס ללא זכאות לפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה. למעשה יש לראות מצב זה כאילו התקבלו פיצויים מהמעסיק תוך המשך עבודה אצלו פעולה הגוררת חיוב מס על מלוא הסכום שהתקבל.
  5. יש למלא טופס 161ג – הודעה על חזרה מרצף פיצויים/קצבה.

 

יובהר כי התחשבנות מס סופית לאחר רצף פיצויים ולאחר שמולאו כל תנאי רצף הפיצויים אינה מהווה חזרה מרצף פיצויים וכי אין צורך למלא בשל כך טופס 161ג

רצף פיצויים למעסיק תושב חוץ

בעבר עלתה טענה כי במקרה של רצף פיצויים המעסיק החדש (לאחר שהבעלות המשפטית על קופת הפיצויים עברה אליו) רשאי למשוך את הפיצויים שנצברו לזכותו של העובד בקופת הפיצויים בשל תקופת עבודתו אצל המעסיק הקודם.

במקרה שהמעסיק החדש הנו תושב חוץ אזי בהתאם להוראות האמנות השונות שנחתמו עם מדינות חוץ פיצויים שמקורם בתקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם תושב ישראל ושנמשכו כעת על-ידי המעסיק החדש תושב חוץ יהיו בדרך כלל פטורים ממס בידיו ולפיכך כספים אלה בורחים מרשת המס בישראל.

זאת ועוד במועד שבו ישלם המעסיק החדש תושב חוץ את הפיצויים לעובד שכבר אינו תושב ישראל גם העובד לא יהיה חייב במס בישראל שהרי הפקודה אינה מטילה מס על הכנסות שמפיק מי שאינו תושב ישראל מחוץ לישראל.

בשנת 2004 פרסמה רשות המסים את עמדתה בכל הקשור לרצף פיצויים שנעשה למעסיק חדש תושב חוץ כדלקמן:

  1. עצם העברת הבעלות על מספר החשבון בקופת הפיצויים של העובד הוא רק האמצעי לביצוע הוראות רצף הפיצויים לפי הפקודה באותו חשבון קופת פיצויים. מדובר בהעברת בעלות משפטית בלבד ולא מהותית דהיינו המעסיק החדש לא הופך לבעלים של הכסף.
  2. בכל מקרה הבעלות על הפיצויים שהופקדו על-ידי המעסיק הקודם היתה ונשארה בידי העובד והיא אינה עוברת בשום מקרה לידי המעסיק החדש וכי למעסיק החדש אין כל זכות בהם.
  3. למעסיק החדש תהא זכות רק לגבי הפיצויים שהפקיד בעצמו בקופת הפיצויים וזאת רק לגבי תקופת עבודתו של העובד אצלו והכל בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.
  4. כל העברה של פיצויים שהופקדו על-ידי המעסיק הקודם לידי אדם אחר לרבות העברתם לידי המעסיק החדש ולרבות הענקת זכות להעברתם לאדם אחר או לידי המעסיק החדש מהווה למעשה שימוש בפיצויים אלה על-ידי העובד עצמו.
  5. במועד העברת הפיצויים או הענקת הזכות להעברתם כאמור יש לחשב את המס לפי הוראות סעיף 9(7א) לפקודה.
  6. במקרה והעברת הפיצויים למעסיק החדש תבוצע בטרם פרישתו של העובד אף לא תהא זכאות לקבלת פטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה.
  7. העברה כאמור תותר רק לאחר ניכוי מס כחוק והעברתו לפקיד השומה.
  8. במקרה והמעסיק החדש ימשוך את הפיצויים שהופקדו על-ידי המעסיק הקודם או שהעובד יעניק למעסיק החדש זכות למשוך את הפיצויים שהופקדו על-ידי המעסיק הקודם (לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ורווחים אחרים שנצברו בגינם עד למועד המשיכה) יראו במשיכה זו כתשלום לעובד החייב במס ועל הקופה לנכות מס במקור בשיעור המרבי הקבוע בחוק.

 

רצף פיצויים לחברה משפחתית

סעיף 64א(א)(3) לפקודה קובע כי מענק פרישה או עקב מוות ששילמה חברה משפחתית לחבר או לשאיריו בשל השנים בהן היתה משפחתית לא יותרו לה בניכוי מחד אך לא ייחשבו להכנסה בידי החבר או שאיריו מאידך.

כפי שהוסבר ברצף פיצויים כל הסכומים כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו בקופת הפיצויים יצורפו ויראו כמענק פרישה ששולם על-ידי המעסיק האחרון ממנו העובד פורש כעת.

בעבר עלתה טענה כי בשל העובדה שברצף פיצויים יש לראות את כל הסכומים שנצברו בקופת הפיצויים כמענק פרישה ששולם על-ידי המעסיק האחרון (החברה המשפחתית) אזי לאור הוראות סעיף 64א(א)(3) לפקודה שתוארו לעיל אין לראות בפיצויים שנצברו בקופת הפיצויים בשל תקופות העבודה אצל המעסיקים הקודמים כהכנסה בידי החבר.

טענה זו אינה "נקייה" לחלוטין שהרי סעיף 64א(א)(3) לפקודה קובע כי הוראה זו תחול רק לגבי פיצויים המשולמים בשל התקופה בה החברה היתה משפחתית ולכאורה פיצויים שנצברו אצל מעסיקים קודמים שלא היו חברה משפחתית לא אמורים בכלל להיכנס לתחולת הסעיף. אולם מצד שני קיימת הוראת חוק מפורשת אחרת שקובעת הסדר מס שניתן לפרש אותו גם בצורה אחרת.

במטרה שלא להיכנס כלל לוויכוח מי צודק רשות המסים החליטה לחסום טענה זו על-ידי הנחיה מפורשת כי לא ניתן לבקש רצף פיצויים לחברה משפחתית למרות שהדבר לא קבוע בחוק. משכך בכל אישור רצף פיצויים שמונפק על-ידי מחלקת קופות הגמל של רשות המסים נקבע במפורש כי האישור לרצף פיצויים לא יחול על מעבר לחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה.

 

צביקה משבנק רו"ח  (LL.MTZVIKA MESHBANK C.P.A. (ISR)                                   

להעברת פניה לייעוץ : לחץ/י כאן

כתובת המשרד: מגדל משה אביב, ז'בוטינסקי 7, רמת גן 52520 (קומה 25)

כתובת למשלוח דואר: קאפח 7/31 ראשון לציון 75730 

טלפקס: 03-7535536  נייד: 052-3493929  דוא"ל: tzvika66@bezeqint.net

 

לחוזרים קודמים :

חוזר 269 – טופס 417 – יתרות צבורות בקופות מרכזיות לפיצויים

חוזר 268 – מענק עקב מוות

חוזר 267 – תגמולים עד ינואר 2000

חוזר 266 – כוחות הביטחון

חוזר 265 – מענק פרישה מעל 32 שנים

חוזר 264 – יתרת ההון הפטורה ממס

חוזר 263 – נכות ומיסוי פנסיוני

חוזר 262 – עדכון סכומים ותקרות ביטוח לאומי לשנת 2019

חוזר 261 – קרן השתלמות לאחר פטירה

חוזר 260 – עדכון סכומים ותקרות 2019