רצף קצבה וחזרה מרצף קצבה

רצף קצבה וחזרה מרצף קצבה

צביקה משבנק

כללי

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה קובע כי רואים מענק הון עקב פרישה כמענק שהתקבל גם אם נותר מופקד בקופה. הוראה זו לא תחול אם העובד בחר להותיר את הפיצויים שנצברו לזכותו בקופת גמל לקצבה למטרת תשלום קצבה. הודעה כאמור נהוג לכנותה בקשה לרצף קצבה.

 

במהותו רצף קצבה הנו מסלול קצבתי וזאת בשונה מרצף פיצויים שהנו מסלול הוני. בסיומו של המסלול הפיצויים יימשכו בדרך של קצבה חודשית  לעומת בדרך הונית חד-פעמית כשמדובר ברצף פיצויים

 

רצף קצבה שקול לדחיית מס ודחיית מס שקולה לתכנון מס מכיוון שדחיית אירוע המס למועד עתידי יכולה להביא את אירוע המס לתקופה "נוחה" יותר להתחשבנות מול רשויות המס.

בשל החשיבות העצומה של קבלת קצבה גם מכספי פיצויים שנצברו בקופות גמל לקצבה רצף קצבה מהווה מסלול מהותי בכל ייעוץ מס שניתן בפרישה מעבודה ויש לעודדו ככל שניתן.

 

התנאים לרצף קצבה

  1. הודעה[1] במועד הפרישה על העובד להודיע לרשות המסים כי הוא בוחר שלא לקבל את הפיצויים שנצברו לזכותו בקופת הגמל לקצבה. הודעה ובקשה כאמור יש להגיש באמצעות טופס 161א ולמלא את סעיף 5.2 בהתאם.
  2. מעסיק חדש – אין כל צורך במציאת מעסיק חדש מכיוון שבניגוד לרצף פיצויים לא מדובר ברציפות עבודה למעסיק חדש.
  3. פטור ממס – רצף קצבה אינו מותנה בהימנעות מקבלת פיצויים פטורים ממס וזאת בניגוד לרצף פיצויים שם קיימת התניה כאמור.

 

על מה?

כיום אין כמעט וויכוח על אילו כספים ניתן להחיל רצף קצבה אולם לא תמיד המצב היה כך. כולנו יודעים שרצף קצבה ניתן להחיל רק על פיצויים קצבתיים (קוד 6) שנצברו לזכותו של העובד בקופות גמל לקצבה ומשכך הדבר אפשרי גם לגבי פיצויים שנצברו לזכותו של העובד החל מינואר 2008 בקופות גמל לא משלמות לקצבה (כיום קופות גמל לחיסכון).

כפי שציינתי בעבר הנושא לא היה ברור ובשוק היו דעות וגישות שונות שהביאו לוויכוחים רבים מול פקידי השומה ובעיקר לגבי השלמות פיצויים לרצף קצבה. במטרה לעשות קצת סדר בבלגן פרסמה רשות המסים בשנת 2005 הבהרה כדלקמן:

  1. לפי הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה לרצף קצבה ניתן לייעד אך ורק סכומים שעמדו לרשות העובד שפרש בקופת גמל לקצבה (להלן – "הקופה").
  2. הסכום שניתן לייעד לרצף קצבה הנו רק אותו סכום שהופקד באופן שוטף, חודש בחודשו, למרכיב הפיצויים שבקופה ושאינו עולה על שיעור של 8.333% ממשכורתו של העובד שבשלה הופקדו הסכומים בקופה. הוראה זו תחול כל עוד הופקדו תחילה לפחות 5% על חשבון תגמולי המעסיק.
  3. על-אף האמור בסעיף 2 לעיל ניתן לייעד לרצף קצבה סכום פיצויים שהופקד באופן חד-פעמי עד חודש פברואר 1999 מבלי שהופקדו תחילה לפחות 5% על חשבון תגמולי המעביד {בהתאם לתקנה 19(א)(1)(ג) לתקנות קופות הגמל כנוסחה לפני תיקונה מיום 22.03.1999}. הוראה זו תחול כל עוד ההפקדה החד-פעמית נעשתה לפני הפרישה מעבודה. סכום פיצויים שהופקד באופן חד-פעמי לאחר מועד זה לא ניתן לייעד לרצף קצבה.
  4. בנוסף ניתן לייעד לרצף קצבה תשלומי השלמה שהופקדו למרכיב הפיצויים שבקופה (כגון: מחמת עדכון שכרו של העובד) בהתקיים כל התנאים הבאים:
    • בכל תקופת העבודה בה הופקדו סכומים בקופה הופקדו תחילה לפחות 5% על חשבון תגמולי המעסיק בהתאם לתקנה 19(א)(1)(ג)(3) לתקנות קופות הגמל (למעט האמור בסעיף 3 לעיל).
    • בכל תקופת העבודה בה הופקדו סכומים בקופה נעשו הפקדות שוטפות ורצופות למרכיב הפיצויים (8.333% אך אפשרי גם שיעור נמוך יותר – ראה/י סעיף 4.3 להלן).
    • ההשלמה תיעשה ל- 100% חבות פיצויים בשל משכורתו של העובד שבשלה הופקדו הסכומים בקופה בלבד ובהתאם לשיעור שהופקד בפועל (כגון: אם הופקד שיעור של 6% בלבד על-חשבון הפיצויים ההשלמה תיעשה לשיעור של 6% בלבד). השלמה לחבות פיצויים העולה על 100% אינה אפשרית.
  5. במקרה בו צבירת הפיצויים בקופה גבוהה מהסכום המתקבל מהכפלת משכורתו האחרונה של העובד בוותק ניתן לייעד לרצף קצבה את כל סכום הפיצויים החייב במס המתקבל לפי הוראות סעיף 9(7א) לפקודה שהרי ייתכן וההפרש נובע מרווחי השקעות.
  6. כמו-כן, ניתן לייעד לרצף קצבה את סכום הפיצויים העומד לרשות העובד במועד הפרישה בקופת גמל לקצבה גם במקרה בו שולם לו סכום פיצויים נוסף במזומן. במקרה זה העובד זכאי לפטור ממס בגין סכום הפיצויים ששולם לו במזומן {בכפוף להוראות סעיף 9(7א) לפקודה} ואילו את יתרת סכום הפיצויים החייב במס שנצבר לרשותו בקופה רשאי העובד לייעד לרצף קצבה לפי הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה.

השלמת פיצויים לרצף קצבה

בינואר 2017 פורסם תיקון 232 לפקודה שקבע בין היתר הסדרי מס חדשים בקשר להשלמת פיצויים בקופות גמל לקצבה (הנושא תואר בהרחבה בחוזר 246 ולכן לא אפרט זאת בשנית). התיקון הבהיר בצורה מפורשת שניתן לבצע השלמת פיצויים בקופות גמל לקצבה, הן בשוטף והן במועד הפרישה, ושניתן לייעד את השלמת הפיצויים לרצף קצבה לטובת קבלת קצבה בגיל פרישה. מדובר בתיקון מתבקש ומבורך שהבהיר והסדיר את הנושא סופית וזאת לאחר שנים רבות של אי וודאות ששררה בשוק כולו.

 

התקרה לרצף קצבה

ככלל התקרה לרצף קצבה לא תעלה על משכורתו האחרונה המבוטחת של העובד כפול הוותק. בשום מקרה לא ניתן לייעד לרצף קצבה פיצויים ומענקי פרישה מוגדלים. בחלק מהמקרים הצבירה בקופות הגמל לקצבה עולה על המכפלה האמורה לעיל אולם ככל שהפער נובע מרווחים בלבד לא תהא כל מניעה לייעד את כל הצבירה, לרבות הרווחים, לרצף קצבה.

 

שילוב רצפים

אין כל מניעה לבקש רצף קצבה ורצף פיצויים על פיצויים שונים שנצברו אצל אותו מעסיק בשל אותה תקופת עבודה ושילוב כאמור אף מקובל ביותר. רצף קצבה הנו מסלול קצבתי ורצף פיצויים הנו מסלול הוני והתחשבנות על פיצויים שהתבקש לגביהם רצף קצבה ושאמורים להשתלם כקצבה חודשית אינה קשורה כלל להתחשבנות על פיצויים שהתבקש לגביהם רצף פיצויים.

 

פטירת עובד במהלך רצף קצבה

רשות המסים מאפשרת ליורשי הנפטר שתי אפשרויות בחירה כדלקמן:

  1. להותיר את הפיצויים שיועדו לרצף קצבה בקופת הגמל לקצבה ולקבל ממנה קצבה חודשית לפי תנאי הקופה. קצבה זו חייבת במס לפי סעיף 2(5) לפקודה ויכולה אף ליהנות מפטור ממס לפי סעיף 9(6ו) לפקודה ככל שמקבל הקצבה עונה להגדרת שאיר לפי חוק.
  2. לבקש חזרה מרצף קצבה לגבי הפיצויים שיועדו לרצף קצבה כאשר אירוע המס מיוחס לנפטר ומשכך הסכום ימוסה לפי שיעור המס החל על הנפטר בשנת הפטירה. יובהר כי לא תחול ההקלה הקבועה בסעיף 125א לפקודה (מס מרבי בשיעור 40%) שהרי ההכנסה מיוחסת לנפטר ולא ליורשיו.

 

חזרה מרצף קצבה

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה קובע בין היתר כי מי שביקש רצף קצבה רשאי לחזור בו מבחירתו זו ולמשוך את הכספים כפיצויים ולא כקצבה. בקשה כאמור נהוג לכנותה חזרה מרצף קצבה.

 

היסטוריה

עד ינואר 2000 סבל שוק קופות הגמל בישראל מפרצות מס משמעותיות שהחטיאו לחלוטין את כוונת המחוקק. עיקר הבעיות נסובו סביב קופות גמל לקצבה שנוצרו במטרה לשלם קצבה בגיל פרישה ושזכו בשל כך להטבות מס משמעותיות אך בשל הוראות חוק מוזרות עודדו את המבוטחים למשוך את הכספים (פיצויים ותגמולים) בצורה הונית דווקא ולא בדרך של קצבה. אחת הפארסות הגדולות ביותר מוכרת כחזרה מרצף קצבה והוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה כפי שהיו נהוגות עד ינואר 2000 מדגימות זאת בצורה הבולטת ביותר.

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה בנוסחו עד ינואר 2000 קבע כי מי שבחר ברצף קצבה וחזר בו מבחירתו זו זכאי לפטור נוסף ממס מעבר לפטור ממס שקיבל במועד הפרישה. מנגנון הפטור הנוסף ממס קבע כי החל מהשנה השישית שלאחר הפרישה העובד זכאי לפטור נוסף ממס בשיעור 20% לשנה ומכאן שבחלוף 10 שנים ממועד הפרישה העובד זכאי לפטור נוסף ממס בשיעור 100% וזאת כמובן מעבר לפטור ממס שהתקבל במועד הפרישה. מדובר בהוראת חוק מוזרה שהרי מטרת המחוקק לעודד את העובד להותיר את הפיצויים בקופות גמל לקצבה לטובת קבלת קצבה אך משום מה הוא אפשר לו לאחר 10 שנים ממועד הפרישה למשוך את הפיצויים שיועדו לקצבה בפטור נוסף ממס מעבר לפטור ממס שהתקבל במועד הפרישה. להלן הוראות הסעיף עד ינואר 2000:

 

". . . הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו על-ידי הודעה לנציב; חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום – בכפוף לפסקה (17) – כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו ההוראות הבאות:

  • לא קיבל מענק בעת פרישתו – יהיה זכאי לפטור לפי פסקת משנה (א), ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו;
  • קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהיתה בעת הפרישה; לענין זה, אם נתקבל המענק בתוך חמש שנים שלפני חזרתו מבחירתו, יובא בחשבון המענק בשלמותו, ואילו אם נתקבל בין השנה השישית לבין השנה העשירית שלפני חזרתו מבחירתו – יוקטן סכום המענק שיובא בחשבון ב- 20% לכל שנה החל מהשנה השישית שלפני הבחירה ועד השנה העשירית;"

 

הוראת חוק זו המאפשרת קבלת פטור נוסף ממס נוצלה על-ידי מרבית השכירים שפרשו עד ינואר 2000 למורת רוחה של רשות המסים וכמעט כל שכיר שפרש מעבודה ניצל הטבת מס זו לגבי פיצויים חייבים במס שנצברו לזכותו בקופות גמל לקצבה.

ואם לא די בכך פרצת המס היתה גדולה אף יותר שהרי בהיעדר הוראה מפורשת בתקנה 19 לתקנות קופות הגמל ניתן היה להפקיד את הפיצויים שהתקבלו מהמעסיק במועד הפרישה באופן חד-פעמי בקופת גמל לקצבה בסמוך למועד הפרישה מבלי שהופקדו בה כלל תגמולים (הן על-ידי המעסיק והן על-ידי העובד) וליהנות מפטור נוסף ממס לאחר 10 שנים.

בניסיון "להילחם" בהפקדות החד-פעמיות שנעשו בסמוך למועד הפרישה ובקבלת הפטור הנוסף ממס במועד החזרה מרצף קצבה פרסמה רשות המסים בשנת 1999 הבהרה כדלקמן:

  1. עקב האפשרות לקבל פטור נוסף ממס במועד החזרה מרצף קצבה התרבו בשוק מקרים בהם נפתחו קופות גמל לקצבה בסמוך למועד הפרישה והופקד בהן לפני מועד הפרישה חלק הפיצויים החייב במס.
  2. למהלך זה אין בסיס חוקי וכי ניתן לייעד פיצויים לרצף קצבה רק למי שהיה עמית בקופת גמל לקצבה לכל אורך תקופת עבודתו ושנצברו לו פיצויים בקופת גמל לקצבה. האפשרות לייעד פיצויים לרצף קצבה אינה פתוחה לעובד שבתקופת עבודתו לא היתה בבעלותו קופת גמל לקצבה ושנפתחה לו קופת גמל כאמור בסמוך למועד הפרישה בלבד.
  3. הפקדה חד-פעמית לקופת גמל לקצבה מהווה פעולה מלאכותית שכל מטרתה הפחתת מס והיא מנוגדת להוראות תקנה 19 לתקנות קופות הגמל הדורשת תשלום סדיר ורציף על בסיס חודשי במהלך כל שנות עבודתו של העובד. משכך אין להפקיד בקופת גמל לקצבה סכומים חד-פעמיים לרכישת זכויות קצבה בגין העבר אלא אם מדובר בהשלמת פיצויים שהותרה על-ידי רשות המסים.
  4. עובד שלא היה עמית בקופת גמל לקצבה תקופה סבירה אינו זכאי לרצף קצבה אפילו אם הפיצויים הופקדו במלואם בקופת גמל לקצבה לפני מועד הפרישה.

 

תיקון 120 לפקודה

תיקון 120 לפקודה פורסם ביום 10.01.2000. במסגרת התיקון נמחקה הסיפא של סעיף 9(7א)(ז)(2) לפקודה ומשכך מי שניצל את מלוא הפטור ממס במועד הפרישה לא יכל יותר ליהנות מפטור נוסף ממס במועד החזרה מרצף קצבה.

תיקון זה הצטרף לתיקון נוסף שנעשה בתקנות קופות הגמל ביום 22.03.1999 ולפיו נחסמה לחלוטין האפשרות להפקיד פיצויים בקופות גמל לקצבה (שוטף או חד-פעמי) אם לא הופקדו בהן תחילה תגמולי המעסיק. לאור הוראה זו הונחו כל פקידי השומה שלא לאשר יותר רצף קצבה לפיצויים שהופקדו בקופות גמל לקצבה מבלי שהופקדו בהן תחילה כספי תגמולים.

תחולת התיקון בכל הקשור לביטול הפטור הנוסף ממס במועד החזרה מרצף קצבה הנה לגבי פיצויים שהעובד ביקש לגביהם רצף קצבה החל מיום 10.01.2000.

מי שפרש והודיע על רצונו לייעד את הפיצויים לרצף קצבה לפני 10.01.2000 וזאת רק לגבי פיצויים שהופקדו בהתאם להוראות הפקודה, תקנות קופות הגמל ותיקון תקנה 19(א)(1)(ג)(3) לתקנות קופות הגמל מיום 22.03.1999 יוכל ליהנות מפטור נוסף ממס במועד החזרה מרצף קצבה וזאת גם אם החזרה מרצף קצבה תיעשה לאחר 10.01.2000.

 

אימתי ייחשבו הכספים שנמשכו במועד החזרה ככספי פיצויים?

להלן הוראות תקנה 34(ד) לתקנות קופות הגמל בנוסחה הישן לפני תיקונה מיום 9 במרס 2003:

 

"דין כספים המגיעים לעמית שכיר מקופת גמל לקצבה לפני הגיעו לזכאות לקצבה בהתאם לתקנון הקופה – כדין כספי תגמולים או כספי פיצויים, הכל לפי הענין."

 

מלשון התקנה ניתן ללמוד כי אם משיכת הפיצויים נעשתה לפני הגיעו של העמית לזכאות לקצבה לפי תקנון הקופה יראו בכספים אלה כפיצויים ולכן ניתן לבקש בגינם חזרה מרצף קצבה. אולם אם משיכת הפיצויים נעשתה לאחר הגיעו של העמית לזכאות לקצבה לפי תקנון הקופה יראו בכספים אלה כהיוון קצבה ולכן לא ניתן לבקש בגינם חזרה מרצף קצבה.

תקנה 34(ד) לתקנות קופות הגמל תוקנה ביום 09.03.2003 ונקבע כי תחולתה של התקנה בנוסחה הישן כפי שהוצג לעיל יהא רק לגבי סכומים שהופקדו על-ידי המעסיק עד ליום 01.01.2000.

אולם עמדת רשות המסים כפי שגם הוצגה בחוזר מס הכנסה 03/2011 הנה שגם לאחר תיקונה של התקנה כאמור ניתן למשוך כספים כפיצויים ולא כהיוון קצבה כל עוד המשיכה נעשתה לפני הגיעו של העמית לזכאות לקצבה לפי תקנון הקופה. במקרה ומשיכת הכספים נעשתה לאחר הגיעו של העמית לזכאות לקצבה לפי תקנון הקופה יראו בכספים אלה כהיוון קצבה.

על אילו כספים חלה החזרה מרצף קצבה?

חשוב להדגיש כי עמדת רשות המסים הנה שמי שייעד פיצויים לרצף קצבה ביותר מקופת גמל לקצבה אחת אצל אותו המעסיק והודיע על חזרה מרצף קצבה תחול החזרה על כל הפיצויים מכל קופות הגמל לקצבה אצל אותו המעסיק גם יחד (למעט פיצויים שנצברו בקרן פנסיה וותיקה).

לכאורה במקרה ומבוטח בפוליסת ביטוח לקצבה בוחר לחזור בו מרצף קצבה לגבי הפיצויים שנצברו לזכותו בפוליסת הביטוח אך הופקדו עבורו במקביל גם פיצויים בקרן פנסיה חדשה כלשהי תחול עליו החובה למשוך את הפיצויים מקרן הפנסיה גם כן.

על-אף האמור לעיל עמדת רשות המסים הנה שאם המבוטח כבר החל לקבל קצבה מקרן הפנסיה החדשה הוא רשאי לבקש חזרה מרצף קצבה רק לגבי הפיצויים שנצברו בפוליסת הביטוח לקצבה ובמקרה זה יינתן למבוטח הפטור ממס המקובל בשל החזרה מרצף קצבה והוא ימשיך ליהנות מתשלומי קצבה באמצעות קרן הפנסיה החדשה.

 

פריסת פיצויים שהתקבלו בחזרה מרצף קצבה

בשנת 2004 פרסמה רשות המסים את עמדתה בכל הקשור לפריסת פיצויים שהתקבלו בחזרה מרצף קצבה (כללים אלה הוצגו גם בחוזר מס הכנסה 03/2011).

בשוק התרבו מקרים לפיהם פורשים משכו חלק מהפיצויים בפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה ובנוסף משכו גם חלק חייב במס שלגביו ביקשו פריסה לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה כשאת יתרת הסכום החייב במס שנותר בקופת הגמל לקצבה ייעדו לרצף קצבה לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה.

לאחר מספר שנים ביקשו פורשים אלה חזרה מרצף קצבה ולגבי הסכום שהתקבל בחזרה מרצף קצבה ביקשו פריסה נוספת לפי סעיף 8)(ג)(3) לפקודה כך שבמצטבר התבקשה פריסה לתקופה העולה על התקופה המרבית שנקבעה בחוזר מס הכנסה 78/5 (כל 4 שנות עבודה = שנת פריסה אחת ובלבד שסך שנות הפריסה הכולל לא יעלה על 6 שנים).

להלן הכללים לפריסה קדימה של פיצויים המתקבלים בחזרה מרצף קצבה:

  1. אם במועד הפרישה העובד משך רק את החלק הפטור ממס ואת החלק החייב במס ייעד לקצבה ובמועד מאוחר יותר מבקש חזרה מרצף קצבה אזי בגין החלק החייב במס שמתקבל בחזרה מרצף קצבה יש להעניק פריסה רק ליתרת שנות המס שבפריסה המקורית כאשר לעניין זה שנת הפריסה הראשונה תיחשב לשנת הפרישה (למעט אם הפרישה נעשתה בשלושת החודשים האחרונים של שנת המס ולפיכך לפי בקשת הנישום הפריסה תחל בשנת המס שלאחר שנת הפרישה).
  2. אם במועד הפרישה העובד משך את החלק הפטור ממס וגם חלק מסוים חייב במס שלגביו ביקש פריסה כבר במועד הפרישה ואילו את יתרת החלק החייב במס ייעד לקצבה ובמועד מאוחר יותר מבקש חזרה מרצף קצבה אזי בגין החלק החייב במס שמתקבל בחזרה מרצף קצבה יש להעניק פריסה רק ליתרת שנות המס שבפריסה המקורית כאשר לעניין זה שנת הפריסה הראשונה תיחשב שנת הפרישה (למעט אם הפרישה נעשתה בשלושת החודשים האחרונים של שנת המס ולפיכך לפי בקשת הנישום הפריסה החלה בשנת המס שלאחר שנת הפרישה).
  3. בכל אותם מקרים בהם הושארו פיצויים חייבים במס בקופות גמל לקצבה לייעוד לקצבה לא תינתן כל פריסה נוספת שהיא מעבר לאמור לעיל בין אם בעתיד הסכומים יימשכו בסכום חד-פעמי כפיצויים ובין אם בסכום חד-פעמי כהיוון קצבה.

מתי כדאי לבקש רצף קצבה וחזרה מרצף קצבה?

אין ספק כי עד תיקון 120 לפקודה רצף קצבה היווה מסלול מצוין להפחתת מס בשל העובדה שבמועד החזרה מרצף קצבה הוענק פטור נוסף ממס מעבר לפטור ממס שהתקבל במועד הפרישה – הטבה גדולה אך מוזרה ביותר לכל הדעות.

לאחר תיקון 120 לפקודה שביטל את הפטור הנוסף ממס הפכה הבקשה לרצף קצבה לבקשה יסודית ואותנטית בכל פרישה מעבודה והיא מביאה לידי ביטוי את כוונתו האמתית של הפורש – להותיר את הפיצויים שנצברו בקופות הגמל לקצבה לטובת קבלת קצבה בגיל פרישה.

למרות זאת ישנם עדיין מקרים שניתן להשתמש ברצף קצבה ובחזרה מרצף קצבה להפחתת מס וזאת בשל העובדה שפעולות אלה מאפשרות לנישום לשלוט על מועד אירוע המס ועל מועד החיוב במס.

להלן דוגמאות אפשריות להפחתת מס באמצעות רצף קצבה וחזרה מרצף קצבה:

  1. חזרה מרצף קצבה בשנה בה שיעור המס נמוך יותר מכיוון שרמת ההכנסה נמוכה יותר מרמת ההכנסה כפי שהיתה במועד הפרישה.
  2. חזרה מרצף קצבה בשנה בה נקבעה לנישום נכות לפי סעיף 9(5) לפקודה ולפיכך מוענק פטור ממס עד לתקרה הקבועה בחוק (ההכנסה נחשבת להכנסה מיגיעה אישית).
  3. חזרה מרצף קצבה בשנה בה יש הפסד שוטף מעסק או ממשלח-יד (במקרה והעובד שפרש הפך לעצמאי ויש לו הכנסה מעסק או ממשלח-יד) ולפיכך ניתן לקזז את ההפסד השוטף לפי סעיף 28(א) לפקודה כנגד ההכנסה בחזרה מרצף קצבה.

[1] החל מינואר 2017 קיים מסלול של רצף קצבה אוטומטי אם סך הפיצויים שנצברו לעובד בכל קופות הגמל לקצבה המתנהלות על-שמו אינו עולה על תקרה הגבוהה מבין:

  • 365,400.
  • משכורת עד 34,000 כפול הוותק.

 

צביקה משבנק רו"ח  (LL.MTZVIKA MESHBANK C.P.A. (ISR)                                   

להעברת פניה לייעוץ : לחץ/י כאן

כתובת המשרד: מגדל משה אביב, ז'בוטינסקי 7, רמת גן 52520 (קומה 25)

כתובת למשלוח דואר: קאפח 7/31 ראשון לציון 75730 

טלפקס: 03-7535536  נייד: 052-3493929  דוא"ל: tzvika66@bezeqint.net

 

לחוזרים קודמים :

חוזר 270 – רצף פיצויים וחזרה מרצף פיצויים

חוזר 269 – טופס 417 – יתרות צבורות בקופות מרכזיות לפיצויים

חוזר 268 – מענק עקב מוות

חוזר 267 – תגמולים עד ינואר 2000

חוזר 266 – כוחות הביטחון

חוזר 265 – מענק פרישה מעל 32 שנים

חוזר 264 – יתרת ההון הפטורה ממס

חוזר 263 – נכות ומיסוי פנסיוני

חוזר 262 – עדכון סכומים ותקרות ביטוח לאומי לשנת 2019

חוזר 261 – קרן השתלמות לאחר פטירה

חוזר 260 – עדכון סכומים ותקרות 2019