תגמולים עד ינואר 2000 – ייעוץ מס לפרישה

תגמולים עד ינואר 2000 – ייעוץ מס לפרישה

צביקה משבנק

כללי

אם לדייק בתחביר אזי מדובר בתגמולים עד דצמבר 1999 אולם כל השוק מכיר את המונח תגמולים עד ינואר 2000 ולכן לצרכי אחידות אשתמש במונח זה גם כן.

תגמולים שנצברו בקופת גמל לקצבה עד ינואר 2000 הנם כספים ייחודיים בעולם המיסוי הפנסיוני. מצד אחד הם נצברו בקופת גמל לקצבה המיועדת לתשלום קצבה בגיל פרישה אך מצד שני המחוקק מאפשר למשכם בסכום הוני חד-פעמי פטור ממס החל מגיל 60 שנים.

היסטוריה

עד שנת 1981 המחוקק כלל לא מיסה את תגמולי המעסיק בקופת גמל לתגמולים ו/או לקצבה והעובד נהנה בגינם מפטור מוחלט ממס במועד ההפקדה.

בשנת 1981 התווסף סעיף 3(ה1) במסגרת תיקון 42 לפקודה. התיקון קבע לראשונה תקרה פטורה ממס לתגמולי מעסיק בקופת גמל לתגמולים ומשכך מי שחרג ממנה מוסה כבר במועד ההפקדה (התקרה נקבעה בזמנו על תקרת ההכנסה המזכה לפי סעיף 47 לפקודה). כדי לעקוף את הוראת המיסוי החדשה הופנו תגמולי המעסיק תחילה לקופת גמל לתגמולים עד לתקרת שכר בגובה תקרת ההכנסה המזכה לפי סעיף 47 לפקודה ולאחר מכן לקופת גמל לקצבה ללא הגבלת תקרה שהרי לא נקבעה הוראת מיסוי דומה כלפי קופות גמל אלה. כך נולד לו המכשיר המפורסם "עדיף קצבה" כאשר מאותה שנה ואילך היה נהוג השילוב הפנסיוני של רובד ראשון בתוכנית הונית עד לתקרת ההכנסה המזכה לפי סעיף 47 לפקודה ורובד שני בתוכנית מסוג "עדיף קצבה" ללא הגבלת תקרה. מדובר באחת מהטבות המס הגדולות ביותר שהיו נהוגות אי פעם בשוק הפנסיוני בישראל שהרי השילוב החדש אפשר את המשך המצב שהיה קיים ערב תיקון 42 לפקודה ובעצם העובד המשיך שלא להתחייב במס על תגמולי המעסיק במועד ההפקדה. אם נזכור שתגמולי המעסיק שהופקדו בתוכניות הוניות ובתוכניות מסוג "עדיף קצבה" היו גם פטורים ממס במועד המשיכה (כל עוד נמשכו במועד החוקי הקבוע בתקנות) הרי היתה זו "חגיגה" של ממש. מי שנהנה מהטבת מס זו היו בעיקר מנהלים ועובדים בכירים בעלי שכר גבוה ומבחינתם הדבר היה שקול למשיכת שכר בפטור ממס – ממש כך!

אבל כל "חגיגה" צריכה להסתיים ואכן בעקבות דוחות מבקר המדינה שפורסמו בשלהי שנות ה- 90 של המאה הקודמת ושהטיחו ביקורת נוקבת ברשויות על-כך שאינן פועלות לסגירת פרצת המס שמטיבה בעיקר עם בעלי השכר הגבוה נולד לו בין היתר תיקון 120 לפקודה.

תיקון 120 לפקודה שנכנס לתוקף בינואר 2000 היה תיקון רחב בכל הקשור למיסוי פנסיוני. התיקון קבע כללי מיסוי חדשים וטיפל גם בפרצות מס. התיקון קבע לראשונה תקרה פטורה ממס לתגמולי מעסיק בקופת גמל לקצבה ומשכך מי שחרג ממנה מוסה כבר במועד ההפקדה (התקרה נקבעה בזמנו על 4 פעמים השכר הממוצע במשק וכיום עומדת על פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק). בנוסף קבע התיקון שתגמולים שנצברו בקופת גמל לקצבה מינואר 2000 יימשכו כקצבה בלבד וכי משיכתם בסכום הוני חד-פעמי שלא בדרך של קצבה מהווה משיכה שלא כדין שחייבת ב"קנס" בשיעור שלא יפחת מ- 35%.

הוראות החוק ביחס לתגמולים שנצברו עד ינואר 2000 בקופות גמל לקצבה מעמידות בפנינו דילמה שמתחדדת בגיל פרישה – הכיצד לנהוג עמם? לכאורה משיכתם כקצבה הנה הדבר הנכון והטבעי ביותר שהרי הם נחסכו מלכתחילה בקופת גמל לקצבה והרי זה ייעודה – תשלום קצבה. אולם כשבוחנים לעומק את משמעות המהלך מגלים דברים חשובים וגם מוזרים שייתכן ויגרמו ללקוח לשנות את ההחלטה האמורה.

 

למה קצבה?

  1. קצבה זה דבר מצוין ורובנו מסכימים על כך.
  2. תגמולים שנצברו עד ינואר 2000 בביטוחי מנהלים נצברו בפוליסות ביטוח בעלות מקדמי המרה לקצבה נמוכים דבר שמעניק לפורש קצבה גבוהה יחסית ביחס לסכום שנצבר. מקובל שמקדמי ההמרה לקצבה בפוליסות ביטוח אלה נעים בין 138-158 לגבר בגיל 67 וזהו מקדם המרה לקצבה נמוך משמעותית מהמקובל כיום לגבר באותו הגיל (202).
  3. לאור מקדמי ההמרה לקצבה הנמוכים הרי שאי המרת תגמולים אלה לקצבה תשפיע מאוד על גובה הקצבה הצפויה והיא תפחת בהתאם – דבר שאינו מתאים לכל פורש.
  4. קבלת סכום הוני חד-פעמי לא מתאימה לכל אחד. בנקודת זמן רגישה זו יש הוצאות "לא צפויות" בעיקר כלפי הילדים שקשה לסרב להם. התוצאה: הילדים מסודרים והפורשים לא. כמו-כן יש אנשים שלא יודעים מה לעשות עם סכום הוני ובדרך כלל נוטים לאבד אותו בהרפתקאות מוזרות ובהשקעות כושלות. לאנשים אלה הכי טוב לקבל קצבה. ראש שקט.

 

למה הון?

  1. גם הון זה דבר מצוין ורובנו מסכימים על כך.
  2. מה יותר כיף מלמשוך סכום הוני חד-פעמי פטור ממס ולהרגיש ש"דפקנו את המערכת".
  3. רווחים שנצברים על תגמולים אלה נהנים מפטור ממס עד למשיכה. יש לזכור שבפוליסות ביטוח שהונפקו עד 1991 קיימת גם תשואה מובטחת שאינה תלויה בביצועי השוק.
  4. תקלת מס חמורה – משיכת התגמולים בצורה הונית חד-פעמית אמנם פטורה ממס אולם המרתם לקצבה מתוך הקופה עצמה מייצרת קצבה שחייבת במס. תגמולים שנצברו עד ינואר 2000 לא נכללים בהגדרת תשלומים פטורים שבסעיף 9א לפקודה ומשכך הם אינם מייצרים קצבה מוכרת פטורה ממס. קצבה המשתלמת מכספים אלה מהווה קצבה מזכה לפי סעיף 9א לפקודה וכידוע קצבה מזכה אינה פטורה ממס (למעט פטור ממס חלקי בלבד שתלוי גם במשיכת מענקי פרישה פטורים ממס). "מוקש" זה הוא הקשה ביותר והוא זה שגורם לפורשים רבים לבחור שלא לקבל קצבה מכספים אלה והאמת ניתן להבין אותם.
  5. הבטחת מינימום תשלומים למוטבים – תגמולים שנצברו עד ינואר 2000 בביטוחי מנהלים נצברו בפוליסות ביטוח שבהן קיימת הבטחה למינימום 120 תשלומים למוטבים כברירת מחדל. מספר זה נמוך ומעמיד את המבוטח והמוטבים בסיכון אמיתי שייתכן מקרה שבו המבוטח או המוטבים לא יקבלו אפילו את הסכום שנצבר בפוליסה (בפטירת המבוטח בטרם עת ולפני שקיבל לפחות מספר קצבאות בגובה מקדם ההמרה לקצבה). אמנם לבעיה זו יש פתרון בצורה של שינוי מסלול הקצבה שיבטיח קצבה לבן/בת-הזוג לכל ימי חייהם אך בחירה במסלול כאמור מקטינה את מקדם ההמרה לקצבה שמקטין מן הסתם את הקצבה הצפויה ובנוסף ההבטחה מתייחסת לבן/בת-הזוג בלבד ולא למוטבים אחרים. גם "מוקש" זה נחשב לקשה ומהווה את אחת הסיבות לכך שפורשים רבים בוחרים שלא לקבל קצבה מכספים אלה והאמת ניתן להבין גם אותם.

 

 

אז מה עושים?

זו שאלה טובה אפילו טובה מאוד ולכן חשוב מאוד לזהות מי יושב מולך ולהבין מה הכי טוב בשבילו. כפי שציינתי כל לקוח שונה מהאחר ולא ניתן להסיק מאחד למשנהו. מה שמתאים לאחד לחלוטין לא יתאים לאחר ולהיפך. צריך להבין מול מי יושבים ולנסות לגבש יחד עמו מהו המסלול הנכון ביותר עבורו. תפקידו של היועץ לספק ללקוח את מירב המידע והאפשרויות העומדות בפניו ולוודא שהוא מבין אותן היטב. לאחר שהבין אותן היטב יש לסייע לו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו לאחר שמבינים מי הוא ומהם הצרכים שלו. זו לא משימה קלה בכלל והיא דורשת יידע מקצועי רחב ומקיף, ביטחון עצמי וניסיון רב.

ובכל זאת מה ניתן לעשות כדי שהלקוח ירגיש שהוא מקבל ייעוץ מעשי ולא סתם הסבר טכני להוראות החוק היבשות? בהקשר של הנושא שבו עוסק החוזר הנ"ל ניתן לחלק את הלקוחות ל- 2 סוגים עיקריים:

לקוח שמאמין רק בהון – קשה לשכנעו. הבנאדם רוצה רק הון ולא יעזור מה תאמר לו. זה לקוח שמאמין שהוא יותר חכם מכולם ומבין בהכל – מומחה בהשקעות. הוא מגיע מהבית עם דעה מוצקה על שוק הביטוח והפנסיה ולא מאמין לאף אחד => הייעוץ קל ומהיר.

לקוח שמאמין רק בקצבה ושמתכנן לקבל קצבה מכל הכספים שנצברו לו – לקוח כזה נותר המום לאחר שהבין שהיה כפסע בלבד מהמרת כספים הוניים פטורים ממס לקצבה חייבת במס. עצם הרעיון שכסף פטור ממס עלול היה להפוך לכסף חייב במס מרעיד אצלו את אמות הספים. בשלב זה הלקוח מבין שהוא יושב מול מומחה שיודע את העבודה והוא ישתף פעולה עם כל מה שנייעץ לו ואף יעריך זאת מאוד. ללקוח כזה ניתן להציע פתרון קסם שיחזיר לו את החיוך שאבד לו בתחילת הפגישה בשלב מתן ההסברים הקשים. אנו נאמר לו שכדי לצאת מנצח עליו למשוך את התגמולים שנצברו עד ינואר 2000 בפטור ממס ולהפקידם מיד בקופת גמל לקצבה לקבלת קצבה מוכרת פטורה ממס לכל ימי חייו.

 

למהלך זה יתרונות רבים:

  1. קצבה מוכרת פטורה ממס וזה כבר נשמע הרבה יותר טוב. ללקוח הרבה יותר קל לקבל את העובדה שקצבה שמקורה בכספים פטורים ממס אכן תהא פטורה ממס. יש להסביר ללקוח שהפטור ממס לקצבה מוכרת כולל בתוכו בעקיפין גם פטור ממס לרווחים שנצברים בקופה. עד כאן זה נשמע מצוין.
  2. אפילו שמקדם ההמרה לקצבה בגיל 67 גבוה יותר (לגבר – 202) ומן הסתם הקצבה המוכרת נמוכה יותר עדיין יש סיכוי גבוה שהקצבה המוכרת שתשולם מהקופה החדשה תהיה דומה ואולי אף מעט גבוהה יותר מהקצבה נטו שהיתה משתלמת מפוליסת הביטוח המקורית לאחר ניכוי המס בגינה. זהו נתון רב משמעות שמשפיע רבות על הלקוח. הלקוח מבין שזה לא ממש משנה מהיכן משולמת הקצבה כי מה שחשוב באמת זה כמה נטו נכנס לבנק בכל חודש.
  3. בקופה החדשה קיימת הבטחה למינימום 240 תשלומים למוטבים כברירת מחדל ולא 120 כמו בפוליסת הביטוח המקורית. בשום מקרה המבוטח או המוטבים לא יקבלו פחות מהסכום שנצבר בקופה שהרי הבטחת מינימום 240 תשלומים למוטבים גבוהה ממקדם ההמרה לקצבה שהנו 202. זהו הנתון החשוב והמשמעותי ביותר ושיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על הלקוח. זהו הדבר שהלקוח רוצה לשמוע יותר מכל – שבשום מקרה הוא או מוטביו לא יקבלו פחות מהסכום שנצבר בקופה. עצם המחשבה שחלק מהכספים עלול היה להישאר בחברת הביטוח כמעט וגרמה לו להתקף לב.

 

 

 

 

 

 

 

דוגמא א

אדם החל לעבוד ביום 01.01.1979. פרש בגיל 67 שנים לאחר 40 שנות עבודה ביום 01.01.2019. משכורתו האחרונה 35,000 ₪. במועד תחילת העבודה נפתחה לו פוליסת ביטוח מנהלים בחברת ביטוח. בפוליסת הביטוח נצברו לו כספים כמפורט להלן:

פיצויים – 1,400,000 ₪.

תגמולים עד ינואר 2000 – 700,000 ₪.

תגמולים מינואר 2000 – 1,005,000 ₪.

סך הצבירה בפוליסת הביטוח – 3,105,000 ₪.

מקדם המרה לקצבה לגיל 67 שנים – 138. מינימום תשלומים למוטבים – 120.

פתרון

אופציה ראשונה – קבלת קצבה ממלוא הכספים:

קצבה צפויה – 22,500 = 138 / 3,105,000.

קצבה פטורה ממס – 4,155 = 49% * 8,480.

קצבה חייבת במס – 18,345.

מס מחושב – 2,802.

קצבה נטו – 19,698. על קצבה זו קיימת הבטחה למינימום 120 תשלומים למוטבים.

אופציה שנייה – קבלת קצבה ממלוא הכספים למעט תגמולים עד ינואר 2000 שפטורים ממס:

תגמולים פטורים ממס – 700,000.

קצבה צפויה – 17,428 = 138 / (700,000 – 3,105,000).

קצבה פטורה ממס – 4,155 = 49% * 8,480.

קצבה חייבת במס – 13,273.

מס מחושב – 1,368.

קצבה נטו – 16,060. על קצבה זו קיימת הבטחה למינימום 120 תשלומים למוטבים.

קצבה מוכרת פטורה ממס מתגמולים פטורים ממס – 3,465 = 202 / 700,000. על קצבה זו קיימת הבטחה למינימום 240 תשלומים למוטבים.

סך קצבה נטו – 19,525 = 3,465 + 16,060.

סך הצבירה תגמולים פטורים ממס קצבה ברוטו קצבה נטו קצבה נוספת נטו מתגמולים פטורים ממס סך קצבה נטו מינימום תשלומים למוטבים
אופציה ראשונה 3,105,000 0 22,500 19,698 0 19,698 120
אופציה שנייה 3,105,000 700,000 17,428 16,060 3,465 19,525 15,480 – 120

3,465 – 240

 

מסקנה

ניתן לראות שבאופציה השנייה הקצבה נטו אמנם מעט נמוכה יותר (173 ₪ לחודש) אך על מרכיב הקצבה שנובע מהתגמולים הפטורים ממס בסך 3,465 ₪ קיימת הבטחה למינימום 240 תשלומים למוטבים ולא 120 כפי שקיים בפוליסת הביטוח המקורית. לדעתי די בכך כדי לבחור באופציה זו.

 

 

 

 

דוגמא ב

אדם החל לעבוד ביום 01.01.1979. פרש בגיל 67 שנים לאחר 40 שנות עבודה ביום 01.01.2019. משכורתו האחרונה 50,000 ₪. ביום 01.01.1992 נפתחה לו פוליסת ביטוח מנהלים בחברת ביטוח. בפוליסת הביטוח נצברו לו כספים כמפורט להלן:

פיצויים – 1,400,000 ₪.

תגמולים עד ינואר 2000 – 600,000 ₪.

תגמולים מינואר 2000 – 1,105,000 ₪.

סך הצבירה בפוליסת הביטוח – 3,105,000 ₪.

מקדם המרה לקצבה לגיל 67 שנים – 158. מינימום תשלומים למוטבים – 120.

פתרון

אופציה ראשונה – קבלת קצבה ממלוא הכספים:

קצבה צפויה – 19,652 = 158 / 3,105,000.

קצבה פטורה ממס – 4,155 = 49% * 8,480.

קצבה חייבת במס – 15,497.

מס מחושב – 1,919.

קצבה נטו – 17,733. על קצבה זו קיימת הבטחה למינימום 120 תשלומים למוטבים.

אופציה שנייה – קבלת קצבה ממלוא הכספים למעט תגמולים עד ינואר 2000 שפטורים ממס:

תגמולים פטורים ממס – 600,000.

קצבה צפויה – 15,854 = 158 / (600,000 – 3,105,000).

קצבה פטורה ממס – 4,155 = 49% * 8,480.

קצבה חייבת במס – 11,699.

מס מחושב – 1,054.

קצבה נטו – 14,800. על קצבה זו קיימת הבטחה למינימום 120 תשלומים למוטבים.

קצבה מוכרת פטורה ממס מתגמולים פטורים ממס – 2,970 = 202 / 600,000. על קצבה קיימת הבטחה למינימום 240 תשלומים למוטבים.

סך קצבה נטו – 17,770 = 2,970 + 14,800.

סך הצבירה תגמולים פטורים ממס קצבה ברוטו קצבה נטו קצבה נוספת נטו מתגמולים פטורים ממס סך קצבה נטו מינימום תשלומים למוטבים
אופציה ראשונה 3,105,000 0 19,652 17,733 0 17,733 120
אופציה שנייה 3,105,000 600,000 15,854 14,800 2,970 17,770 14,800 – 120

2,970 – 240

 

מסקנה

ניתן לראות שבאופציה השנייה הקצבה נטו אפילו מעט גבוהה יותר (37 ₪ לחודש) ובנוסף על מרכיב הקצבה שנובע מהתגמולים הפטורים ממס בסך 2,970 ₪ קיימת הבטחה למינימום 240 תשלומים למוטבים ולא 120 כפי שקיים בפוליסת הביטוח המקורית. די בכל אלה כדי לבחור באופציה זו. זהו קלף מנצח.

 

אציין כי מניסיוני ישנם מקרים שבהם ההפרש אף גבוה יותר!

 

צביקה משבנק רו"ח  (LL.MTZVIKA MESHBANK C.P.A. (ISR)                                   

להעברת פניה לייעוץ : לחץ/י כאן

כתובת המשרד: מגדל משה אביב, ז'בוטינסקי 7, רמת גן 52520 (קומה 25)

כתובת למשלוח דואר: קאפח 7/31 ראשון לציון 75730 

טלפקס: 03-7535536  נייד: 052-3493929  דוא"ל: tzvika66@bezeqint.net

 

לחוזרים קודמים :

חוזר 266 – כוחות הביטחון

חוזר 265 – מענק פרישה מעל 32 שנים

חוזר 264 – יתרת ההון הפטורה ממס

חוזר 263 – נכות ומיסוי פנסיוני

חוזר 262 – עדכון סכומים ותקרות ביטוח לאומי לשנת 2019

חוזר 261 – קרן השתלמות לאחר פטירה

חוזר 260 – עדכון סכומים ותקרות 2019