Page 12 - Eilat2025
P. 12

‫‪2025‬‬  ‫הוועידה השנתית שלענף הביטוח‬

                                                                ‫ע״ש זאב וינר ז״ל‬

‫‪ 20‬שנים לחוק הייעוץ הפנסיוני ומבט לעתיד‬

‫סו"ב יורם לביאנט‪ ,‬יו"ר הוועדה הפנסיונית‬

                             ‫עליהם ימליץ‪ ,‬אף אם‬           ‫רפורמת בכר מ‪ 2005-‬היתה הרפורמה הגדולה‬
                             ‫לא ימליץ על שינויים‬          ‫אי פעם בשוק ההון והחסכון הפנסיוני הישראלי‪.‬‬
                              ‫בהם‪ .‬היועץ הבנקאי‬           ‫תכליתה של הרפורמה המבנית היתה הפחתת‬
                                                          ‫הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון‬
                               ‫לא יתן שירות שוטף‬          ‫והגברת התחרות בשוק ההון בתחום החיסכון‬
                                              ‫ללקוח‪.‬‬      ‫הפנסיוני‪ .‬בין טרילוגיית החוקים נשואי רפורמת‬
                                                          ‫בכר היה חוק היעוץ הפנסיוני או בשמו המקורי‬
                               ‫עשרים שנה אחרי‬             ‫חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ‬
                              ‫החוק אנחנו רואים‬            ‫פנסיוני ובשיווק פנסיוני)‪ ,‬התשס"ה‪ 2005-‬שעבר‬
                             ‫הרבה הגיון בהסדרה‬            ‫בכנסת ללא התנגדות‪ .‬החוק בעצם הסדיר את‬
                             ‫ופיקוח על בעלי‬               ‫שלושת סוגי בעלי הרשיון המורשים לעסוק בתחום‬
‫הרשיון הפנסיוני אך גם יש לדעתי מקומות לשיפור‪.‬‬
                                                                                  ‫הפנסיוני‪ :‬משווק‪ ,‬יועץ וסוכן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬נשאלת השאלה האם פער הידע העצום‬
‫בין הציבור והגופים המנהלים את החסכון הפנסיוני‬             ‫תכלית ההפרדה ברורה‪ .‬משווק הוא נציג שכיר של‬
‫שלו ראוי שיתווך רק על ידי בעלי הרשיון? התשובה‬                    ‫החברה המנסה למכור ללקוח מוצר פנסיוני‪.‬‬
‫היא שלצד החשיבות בטיפול בנושא חשוב ומורכב‬
‫רק על ידי בעל רשיון יש גם חשיבות אסטרטגית‬                 ‫סוכן הוא מתווך בין הלקוח ובין גופים מוסדיים ומגשר‬
‫וחברתית לחזק את האוריינות הפנסיונית והפיננסית‬             ‫על פער הידע שקיים בתחום מורכב‪ .‬הוא אינו עובד‬
‫של הציבור כמו גם לחזק את הרגולציה לטובת ייצוב‬             ‫של גוף מוסדי ספציפי אך מתומרץ ומתוגמל על ידי‬
                                                          ‫גופים מוסדיים המעוניינים להשביע את צרכיהם‬
              ‫ושיפור החסכון הפנסיוני של הציבור‪.‬‬           ‫העסקיים‪ .‬הסוכן ילווה את הלקוח תקופה ארוכה‬
                                                          ‫ויטפל במוצרי הפנסיה והחסכון שלו ככל שקיים לו‬
‫הנתונים על פילוח בעלי הרשיון הפנסיוני מראה‬                ‫יפוי כח לכך‪ .‬סוכן רשאי לגבות שכר טרחה אם אינו‬
‫תמונה מעניינת‪ 88% .‬מבעלי הרשיון הפנסיוני הם‬               ‫מקבל תגמול מהגוף המוסדי לעניין שיווק או ביצוע‬
‫סוכנים‪ .‬כ ‪ 8.9%‬עובדי גופים מוסדיים וכ ‪ 3.1%‬יועצים‬
                                                                                              ‫עסקה פנסיונית‪.‬‬
             ‫פנסיוניים שכשליש מהם עובדי בנקים‪.‬‬
‫במילים אחרות הסוכנים מהווים באופן מהותי את‬                ‫היועץ גם הוא מתווך את פער הידע המשמעותי‬
‫תשתית התיווך הפנסיוני בישראל‪ .‬לדעתי הסיבה‬                 ‫הקיים בין לקוח הקצה לגוף המוסדי אך לרוב יגבה‬
‫לכך היא הצורך של הציבור בתיווך מתמשך ולא‬
                                                                                  ‫על כך שכר טרחה מהלקוח‪.‬‬
                           ‫ביעוץ או שיווק חד פעמי‪.‬‬

                 ‫אם כך האם הכל ורוד? לא‪.‬‬                  ‫בהקשר זה נציין את יצור הכלאיים המוזר שנכנס‬
                                                          ‫ברפורמת בכר והוא היועץ הפנסיוני הבנקאי‪ .‬מצד‬
‫חלפו עשרים שנה‪ ,‬השוק הפנסיוני התפתח וגדל‪.‬‬                 ‫אחד בנקאי ומצד שני עוטה תואר של יועץ פנסיוני‪.‬‬
‫השליטה של החוסך‪ ,‬השקיפות‪ ,‬היצע המוצרים‪,‬‬                   ‫היועץ הבנקאי לא מקבל שכר טרחה מהלקוח אך‬
‫החשיבות הגדלה של הפנסיה והכיסויים הביטוחיים‪,‬‬              ‫כן יקבל עמלת הפצה בחלק מהמוצרים הפנסיוניים‬
‫שוק העבודה הדינמי מאד ועוד גורמים נוספים מאתגרים‬

                                                      ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17