Page 14 - 03_2026
P. 14

‫המגזין האינטראקטיבי‬

‫של לשכת סוכני הביטוחעל בּטוּח‬

‫חומקינוהיפימוצומייחםהלרנפפוגאעייבתתאבוינעוותתדלרפכיים‬

   ‫עו״ד ליאור וימן‪ ,‬יועץ לחברי הלשכה בתחום תביעות פלת"ד וחבויות‬

                                    ‫חריגים בלבד‪.‬‬      ‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪,‬‬
                                                      ‫התשל״ה–‪ ,1975‬יצר מנגנון משפטי ייחודי בדיני‬
                             ‫בכך ביקש המחוקק‬          ‫הנזיקין בישראל‪ .‬במסגרת הסדר זה נקבע מנגנון‬
                            ‫למנוע את תופעת‬            ‫מיוחד להוכחת נזק רפואי‪ ,‬השונה מן המודל‬
                           ‫"קרב המומחים"‬
                           ‫המאפיינת לעיתים‬                                         ‫הרגיל בדיני הנזיקין‪.‬‬
                          ‫תביעות נזיקין אחרות‪.‬‬
                                                      ‫בשונה מתביעות נזיקיות אחרות‪ ,‬בהן כל צד רשאי‬
                    ‫המשמעות המעשית היא כי‬             ‫להגיש חוות דעת רפואית מטעמו‪ ,‬בתביעות לפי‬
‫המומחה מטעם בית המשפט הופך לגורם המקצועי‬              ‫חוק הפלת״ד נקבע כי קביעת הנכות הרפואית‬
                                                      ‫תיעשה באמצעות מומחה רפואי שממונה על‬
       ‫המרכזי בקביעת מצבו הרפואי של הנפגע‪.‬‬
                                                                                      ‫ידי בית המשפט‪.‬‬
‫לצורך מינוי מומחה רפואי‪ ,‬על התובע להציג‬
‫תשתית ראייתית מינימלית המלמדת על אפשרות‬               ‫הסדר זה מעוגן בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות‬
                                                      ‫דרכים (מומחים)‪ ,‬התשמ״ז–‪ ,1986‬והוא נועד‬
                       ‫לקיומה של נכות רפואית‪.‬‬
‫הפסיקה הגדירה דרישה זו כדרישת "ראשית‬                      ‫ליצור אחידות‪ ,‬אובייקטיביות ויעילות דיונית‪.‬‬
                                                      ‫עם זאת‪ ,‬מינוי מומחה רפואי אינו נעשה כדבר‬
                                   ‫ראיה לנכות"‪.‬‬       ‫שבשגרה‪ ,‬ועל התובע להצביע על קיומה של‬
                                                      ‫ראשית ראיה לנכות רפואית‪ .‬דרישה זו‪ ,‬אשר‬
‫כך למשל נפסק כי התשתית הראייתית יכולה‬                 ‫עוצבה בפסיקה לאורך השנים‪ ,‬מהווה תנאי‬
              ‫להתבסס על מסמכים ותיעוד כגון‪:‬‬           ‫מוקדם למינוי המומחה והיא עומדת במרכזם‬
                               ‫» סיכומי חדר מיון‬
                         ‫» תיעוד רפואי מקופ"ח‬                               ‫של דיונים משפטיים רבים‪.‬‬
                                                      ‫הסדר מינוי המומחים בתביעות פלת״ד מעוגן‬
           ‫» סיכומי ביקור אצל רופאים מומחים‬           ‫כאמור בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‬
                                 ‫» בדיקות דימות‬
                                                                           ‫(מומחים)‪ ,‬התשמ״ז–‪.1986‬‬
            ‫» טיפולים שיקומיים או פיזיותרפיים‬
                                                      ‫התקנות קובעות כי בית המשפט רשאי למנות‬
‫לעומת זאת‪ ,‬תלונות סובייקטיביות בלבד‪ ,‬ללא‬              ‫מומחה רפואי בתחום הרפואי הרלוונטי לצורך‬
‫תיעוד רפואי מתאים‪ ,‬עשויות שלא להספיק‬                  ‫קביעת מצבו הרפואי של הנפגע‪ .‬תקנות אלו‬
                                                      ‫מבססות למעשה את העיקרון לפיו חוות הדעת‬
                             ‫לצורך מינוי מומחה‪.‬‬       ‫הרפואית בתיק פלת״ד תינתן על ידי מומחה‬

‫לצד דרישת ראשית הראיה‪ ,‬בתי המשפט אימצו‬                       ‫אובייקטיבי שממונה על ידי בית המשפט‪.‬‬
‫לאורך השנים גישה ליברלית יחסית בכל הנוגע‬              ‫בהתאם להסדר זה‪ ,‬הצדדים אינם רשאים להגיש‬
                                                      ‫חוות דעת רפואיות מטעמם‪ ,‬אלא במקרים‬
                ‫למינוי מומחים בתביעות פלת״ד‪.‬‬

                                                  ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19